פסק-דין בתיק ת"ק 7845-10-12

1.                 תביעה זו עניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע, משאית, בתאונה שאירעה ביום 12/04/12 בצומת הצריף במפרץ חיפה. הסכום הנתבע עומד על סך 23,053 ש"ח והוא כולל נזק עפ"י חוות דעת שמאי, שכ"ט שמאי, השבתת המשאית והוצאות שונות.

2.                 לטענת התובע, הוא עמד עם המשאית בנתיב הימני , אז הגיח הנתבע עם רכבו ימינו כשהוא נוסע בנתיב "השתלבות של אוטובוסים", תוך שהוא " חותך" את נתיב נסיעתו ופוגע בפינה ימנית קדמית של המשאית.

3.                 לטענת הנתבעות, היה זה דווקא רכב הנתבעות (להלן: "הרכב המעורב") שנסע ישר בנתיב הימני בכביש ואז משאית התובע שנסעה בנתיב השמאלי בכביש סטתה לעבר רכב הנתבעים ופגעה בו.

4.                 בדיון שהתקיים בפניי שמעתי את התובע ואת נהג הרכב המעורב, כמו כן שמעתי את נציג הנתבעת 1 ונציגת הנתבעת 2. כל אחד מהנהגים (התובע והנהג המעורב) חזר על הגרסה שצוינה לעיל.

5.                 לאחר ששמעתי את התובע ואת הנהג המעורב והתרשמתי מהופעתם בפניי ולאחר שעיינתי במסמכים שהונחו בפניי ובתמונות, הן של הנזק ברכבים והן בנוגע למיקום הרכבים מיד לאחר התאונה, ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ונציגי הנתבעות, מצאתי לקבוע כי התובע הוכיח את תביעתו וכי האחריות לתאונה רובצת כולה על הנהג המעורב.

6.         בשים לב להתרשמותי מהעדים, אני מעדיף את גרסתו של התובע כי נסע בנתיב הימני  וכי היה זה הרכב המעורב שסטה שמאלה מנתיב התחבורה הציבורית (הנת"צ) על מנת להשתלב  בנתיב נסיעת התובע ולפני המשאית. בתמונות ניתן לראות, כי הרכב המעורב נמצא בצורה אלכסונית כאשר קו ההפרדה בין שני הנתיבים (הקו הצהוב), נמצא במרכזו של הרכב המעורב, בעוד שהמשאית עומדת משמאל לקו ההפרדה האמור ומבלי שקיימת סטייה כלשהי מצידה.

בנסיבות אלה יש מקום לקבוע, במידה הדרושה בהליך זה, ולאור התרשמותי מהתובע והתמונות, כי הנ"ל הרים את נטל ההוכחה להראות שהרכב המעורב הוא זה שסטה לעבר נתיב נסיעת המשאית וגרם תאונה.

7.         לא זו אף זו, אני מקבל את גרסת התובע כי התאונה אירעה במקום שסומן על ידו בתמונות באזור שבו מסתיים הנת"צ. טענת הנהג המעורב כי התאונה אירעה 250 מטר לפני כן, נדחית על ידי, הן בשים לב להתרשמותי והן מאחר ומדובר בניסיון להרחיק את עצמו מאחריות לתאונה. גם טענתו כי התמונות שהגיש התובע צולמו לאחר שהרכבים הוזזו, היא טענה מופרכת שנועדה להרחיק את הנהג המעורב מאחריות. יודגש, כי הנ"ל הציג בפניי תמונות ממכשיר הטלפון הנייד שלו, בהם נראים הרכבים עומדים בצד הכביש, כאשר רכבו עומד בצורה חלקית על המדרכה והמשאית בצמוד לשפה הימנית של הכביש, אך דווקא תמונות אלה יש בהן להעיד כאלף עדים כי התמונות שהגיש התובע הן תמונות אותנטיות של הרכבים מיד לאחר התאונה ו בטרם הוזזו לצד הדרך.

8.         אני דוחה טענת נציג הנתבעת מס' 1 כי תמונות הנזק תואמות את גרסת הנהג המעורב. נהפוך הוא, שעה שהמשאית עומדת בצורה ישרה בנתיב הנסיעה הימני וכאשר הרכב המעורב מופיע באלכסון כשחלקו עדיין בנת"צ, הדבר עולה בקנה אחד עם גרסת התובע וגם הנזק תואם לגרסה זו, שכן רואים שהמגן התחתון של הפגוש הקדמי של המשאית נתלש ממקומו, משמע שהוא נמשך כלפי חוץ על ידי הרכב המעורב שהנזק בו (עד כמה שניתן להבחין מהתמונות) הינו מכיוון מרכז הרכב לאחור ומבלי שיש מעיכה שתעיד על סטייה של המשאית כלפיו.

9.         באשר לטענה החלופית של הנתבעות, אין מקום להשית על התובע אשם תורם, שכן לא שוכנעתי כי הייתה מצדו תרומה כלשהי לאירוע התאונה או כי יכל למנוע אותה.

10.        באשר לגובה הנזק, התובע סומך על חוות דעת שמאי אותה צירף לתביעה. הנתבעות לא הגישו חוו"ד נגדית ואין לי אלא לקבל את חוות הדעת, כמו גם את חשבון שכר הטרחה של השמאי. באשר לתביעה בעניין השבתת המשאית, התובע לא הגיש כל ראייה חשבונאית לעניין גובה הנזק ועל כן מצאתי לדחות את תביעתו בראש נזק זה. לעניין ההוצאות ייפסק סכום גלובאלי שיש בו כדי לתת ביטוי לסכום התביעה וליתר המרכיבים.

            בעניין המע"מ יצוין, כי הסכום נשוא התביעה הינו סכום הנזק ללא המע"מ כך שאין מקום לקבל את טענת הנתבעת לגבי ניכוי המע"מ. גם עיון בחשבונית של התיקון מראה שהמע"מ לא נכלל בתביעה.

11.        השורה התחתונה היא, ולאחר שנציג הנתבעת מס' 1 לא עמד על כך שיש לצרף את הנהג המעורב כבעל דין, מצאתי לחייב את הנתבעת מס' 1 לשלם לתובע את הסך של 19,053 ש"ח וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (10/10/12) ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, תשלם הנתבעת מס' 1 הוצאות משפט בסך 750 ש"ח סכום שישולם תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

            התביעה נגד הנתבעת מס' 2 ובשים לב לטענה לעניין גובה ההשתתפות העצמית, נדחית בזאת. אין צו להוצאות בעניין זה.

פסק דין זה ניתן לערעור ברשות לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום.

המזכירות תעביר לצדדים עותק מפסק הדין כמקובל.

ניתן היום,  ד' טבת תשע"ג, 17 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: